למה אנחנו אוכלים גם שאנחנו לא רעבים ? טיפים והמלצות

אכילה שאינה נובעת מרעב מוכרת לכולנו. ברוב המקרים, אכילה מסוג זה מנחמת, מדחיקה או משתיקה לזמן קצר אך לא באמת פותרת לנו את הבעיות ולעתים יוצרת לנו בעיה בגיזרה נוספת… ובסופה הגוף לא ממש מתמלא באנרגיה מקדמת. שלא תבינו לא נכון, אני בעד להתנחם עם מעט מתוקים, אך רק מדי פעם ובגבולות הטעם הטוב, ובמקום להשתיק את קולות הלב, אני ממליצה להקשיב להם ולהתמודד עימם. אך אם אכילה זו לרוב אינה מודעת, איך נדע להבחין בין רעב לתאווה? ומה עושים עם לב רעב?

1. "לפה רעב, הכל ערב"

לתאווה יש העדפה והיא בדרך כלל למזונות מסוימים המתוקים, אכילה מתוך רעב אמיתי הינה מכל הבא ליד. לכן בפעם הבאה שבא לכם משהו חישבו האם הלב רעב או הבטן.

2. כבדו את הגוף ואל תכבידו עליו

האם אחרי הארוחה אתם מרגישים נינוחים וקלילים או חשים רגשות אשם או כבדות? אכילה מכבדת היא אכילה מתוך בחירה מודעת בבריאות ובצרכים הגופנים והנפשיים שלנו. אכילה עודפת, מכבידה על הגוף, "כשהבטן מלאה הנפש יגיעה", אין חשק להתקדם לאנשהו, רק לשבת לנוח, וברוב המקרים העודף נאגר במחסני השומן. באכילה שכזאת אינכם מספקים לו אנרגיה זמינה ואבני בניין החשובים לתפקוד היומיומי. על מנת לאבחן את עצמכם השתמשו בסולם הרעב והשובע: 1 כשאנחנו "מורעבים" ו- 5 "מפוצצים" ואכלנו יותר מדי. חשוב להתחיל לאכול בשלב 2, שבו אנחנו מרגישים "רעבים", כך תיחסך מאיתנו התחושה הלא נעימה של רעב קיצוני. בשלב זה יהיה קל יותר לבחור מה לאכול מתוך חשיבה בריאה ובכמות מתאימה ולא לאכול מכל הבא ליד ובכמות מופרזת. אם נפסיק לאכול בשלב 4 כשאנחנו מרגישים "שבעים" נצליח  לשמור על ערנות ולתפקד ביעילות ובקלילות.