- מאת: מערכת חדשות פתח תקווה
בית תרבות גולדה ע"ש גברי לוי שוכן במתחם של שש שנתי גולדה, ברחוב אריה בראון 3 בשכונת אם המושבות. בבית תרבות גולדה ע"ש גברי לוי כבר מתקיימים אירועים, הרצאות, הפעלות לילדים בני נוער ומבוגרים בשעות אחה"צ והערב ובשעות הבוקר מתקיימים כנסים ואירועים לתלמידים. מעל האולם נמצאת ספרייה מפוארת וחדשנית המשמשת את תלמידי החטיבה והתיכון. בית התרבות מנוהל ע"י מינהל התרבות, עיריית פ"ת.
לאחר הסרת הלוט התכנסו כל האורחים באולם, ביניהם משה שרף, צופית גרנט, גיא לוי, רוזה (שלמה רוזמרין מי שהפיק את הערב והיה יד ימינו של גברי) ומוקירי זכרו. בני המשפחה הודו לראש העיר גרינברג ולעירייה על הכבוד הרב וסיפורו על גברי – הבעל והאבא. ראש העיר רמי גרינברג אשר כיבד בנוכחותו את האירוע אמר כי "גברי לוי היה אדם שלא ניתן היה להתעלם מנוכחותו, בכל מקום אליו הגיע הוא היה אדם משפיע ומשמעותי. גברי שילב בין אהבתו לספורט ולריקוד לבין אהבתו למשפחתו וזה כבוד עבורנו לקרא לבית התרבות על שמו".
את הטקס החגיגי הינחה משה טימור. במהלך הערב הופיעו אופירה גלוסקא, יגאל חדד ולהקת שלום.
גבר לוי הלך לעולמו ב- 16.8.2018 והותיר אחריו את לאה, שלושה ילדים ונכדים.
לפני כשנתיים קיבל גברי את אות יקיר העיר ואלה הדברים שהוא סיפר ונכתבו :
נולד וגדל בפתח תקוה, בוגר בית הספר היסודי פיק"א ותיכון מקצועי עמל. עם גיוסו שובץ לתפקיד טכני בחיל החימוש, אך השתחרר כסמל תרבות. בגיל צעיר התבלט ככדורגלן וכדורסלן בקבוצות הנוער של הפועל. במקביל, נימנה על להקת המחול עלומים פתח תקוה, עימה אף הספיק להופיע בחגיגות השבעים לעיר. לימים, ייסד וניהל את להקת שלום 76' המצליחה, הפיק וביים פתיחות של מופעי ראווה גדולים דוגמת אירועי המכביה, כינוסי הפועל, ושימש ככוריאוגרף של האירוויזיון היחיד שהתקיים בירושלים בשנת 1979. בארבע השנים האחרונות הוא מאמץ שתי להקות מחול בפריפריה – אחת מהן היא להקת מחול בעוטף עזה, שם לא ויתר על חזרות, גם בעת נפילת טילים, והשנייה בעמק יזרעאל. במסגרת תפקידיו בענף הספורט שימש בין היתר כיו"ר הפועל פתח תקוה וכיו"ר ההתאחדות לכדורגל. לוי הוא חתן הפרסים כינור דוד וורד הכסף על תרומתו לפולקלור הישראלי בארץ ובעולם.
פתח תקוה ואני
"כור מחצבתי. פה התחלתי את הקריירה שלי כרקדן. בצעירותי הסתובבתי עם הלהקות וקבוצות הכדורגל בכל העולם, אפילו גרתי חמש שנים בניו יורק, אבל כאשר היה לי מספיק כסף לבית משלי, זו לא היתה שאלה: ברור שבפתח תקוה. לפני מספר שנים גרתי על שפת הים של תל אביב, אך שוב, משהו משך אותי חזרה הביתה, לפתח תקוה. בכל מקום בעולם אזהה פתח תקואי. כולם מדברים בשפה של מלאבס. אני זוכר שב-1958 גרנו עם הלהקה במלון במנהטן. יום אחד נכנסתי למעלית וראיתי את ראש העיריה, פנחס רשיש. אמרתי לו: 'מה אתה עושה פה?', אפילו שבכלל לא הכרנו".
